במהלך השבועיים האחרונים, ארגנטינה חוותה את הפיחות הגדול ביותר במטבע מאז המשבר של 2002, כאשר שער החליפין הרשמי ירד בכ-20 אחוזים. הפיחות הגדול הזה מתרחש לאחר קיץ סוער בבואנוס איירס, שבו הביקוש לדולרים אמריקאי המשיך להרקיע שחקים, וכתוצאה מכך פרמיית שער החליפין (מוגדרת כהפרש בין המקביל לשער החליפין הרשמי) של 70%.
[אחד]
מאז תחילת ינואר, הבנק המרכזי של ארגנטינה מכר יותר מ-8% מיתרות החוץ שלו (כ-2.3 מיליארד דולר), אך פרמיות החליפין נמשכו ברמות גבוהות.
[שתיים]
ביום שישי האחרון, רזרבות החוץ הגיעו לרמות הנמוכות ביותר (28.1 מיליארד דולר) מאז אוקטובר 2006. ברור שהגיע הזמן להקטין את הפתחים.
הבעיות של ארגנטינה שונות מאוד מאלו של שווקים מתעוררים לא יציבים אחרים כמו מה שנקרא חמשת השביר (דרום אפריקה, טורקיה, הודו, אינדונזיה וברזיל). מבחינתם, לחצי הפחת והסערה הפיננסית נגזרים בעיקר מההפחתה בארה'ב ומההאטה בכלכלה הסינית. עבור ארגנטינה, הבעיות הן במידה רבה ייחודיות ומאוד מקומיות. הם תולדה של שנים רבות של מדיניות עצמית שהובילה לסביבה מאקרו כלכלית לא יציבה, וחמור מכך, להתקוממות חברתית.
העיכובים ברפורמה במדיניות וחוסר עקביות במדיניות המקרו-כלכלית בשנים האחרונות גובים את שלהם. הממשלה נמצאת כעת במצב שבו כל מאמץ לנסות לפתור את המצב הנוכחי הלא בר קיימא יהיה כרוך ברפורמות כואבות עבור אוכלוסייה שכבר סובלת ופגיעה. כרגיל - ובמיוחד בתקופת כהונתה האחרונה של הנשיאה כריסטינה פרננדס דה קירשנר - קובעי המדיניות הארגנטינאים החליטו לשמור על חוסר עקביות מאקרו-כלכלית, להכניס כמה שינויי מדיניות ממוקדי סימפטום, לבעוט את הכדור במורד המגרש (במגרש שבו מרחב המדיניות ממשיך להתכווץ). אם המשבר של ארגנטינה יתפתח לעוד מגה פיחות, זה בהחלט יעלה את האפשרות למשברים אזוריים. מדינות שכנות שכבר מתמודדות עם שווקים פיננסיים בינלאומיים לא יציבים עלולות לסבול גם מבעיות סחר אזוריות עקב השתלבות מוגברת בזרמי הסחר באזור.
מה זה אסטרולב
ציר זמן מאקרו-כלכלי
במשך למעלה מעשור, ארגנטינה נשלטת על ידי הקירשנרים: הנשיא נסטור קירשנר (מאי 2003 עד דצמבר 2007) והנשיאה כריסטינה פרננדז דה קירשנר (מדצמבר 2007 עד היום). בעוד כמה פוליטיקאים עדיין טוענים שהמדיניות המאקרו-כלכלית הכלכלית שלהם דומה, זה לא יכול להיות רחוק יותר מהאמת.
כהונתו של הנשיא נסטור קירשנר התאפיינה ב- superavits תאומים (כלומר, עודפים פיסקאליים וחשבון שוטף) ורמות גבוהות של יתרות חוץ:
מאז שהנשיאה כריסטינה פרננדס דה קירשנר מכהנת בתפקיד (וברור יותר במהלך כהונתה השנייה), מדיניות מאקרו-כלכלית שגויה גרמה לאינדיקטורים מאקרו-כלכליים מרכזיים רבים להידרדר, כולל:
כמה זמן יום אחד במאדים
בתגובה להידרדרות המתמשכת של היסודות המקרו-כלכליים ולאמינות הנמוכה, הממשלה שוב הסתמכה על מדיניות כלכלית מאולתרת וקצרת רואי. לאחר שאפשרה לפזו לצלול, הממשלה הודיעה על הקלה בפיקוח החליפין, כך שעובדים שמרוויחים יותר מ-900 דולר לחודש (שמייצגים פחות מ-20 אחוז מהאוכלוסייה) יוכלו להתחיל לקנות דולר אמריקאי למטרות חיסכון. המטרה העיקרית של מדיניות זו הייתה הפחתת פרמיית שער החליפין והלחצים האינפלציוניים. פרמיית שער החליפין אמנם ירדה מעט, אך היא עדיין לא מספיקה כדי לעגן באופן אמין את הפיחות והציפיות לאינפלציה. היעדר תוכנית כלכלית מקיפה ועקבית מסביר את המשך הביקוש המרקיע שחקים לדולרים אמריקאיים ושחיקת יתרות החוץ של הבנק המרכזי.
מה צריך לעשות?
קובעי המדיניות של ארגנטינה צריכים לפעול במהירות עם תוכנית כלכלית מקיפה שחייבת לכלול את הדברים הבאים:
כמה שעות ב-10 חודשים
לא בטוח אם הממשל הנוכחי ישנה את גישתו קצרת הראייה לגישה שבה הבעיות כבר אינן מתוקנות אלא נפתרות. העדויות האחרונות אינן מעודדות. עם זאת, המרחק הארוך לבחירות הבאות לנשיאות ב-2015 יספק מבחן לארגנטינאים, לממשלה ולאופוזיציה האם לארגנטינה יש כוונה להפוך לדמוקרטיה משגשגת ויציבה באזור או אם היא רוצה להמשיך לחיות במדינה. אופרת סבון בלתי נגמרת באמריקה הלטינית.
[1] שער החליפין של השוק השחור הופיע כתוצאה מפיקוח ההון והחליפין שהוכנס זמן קצר לאחר שהנשיאה כריסטינה פרננדס דה קירשנר נבחרה מחדש באוקטובר 2011.
[2] יתרות החוץ בבנק המרכזי הארגנטינאי היו 30.6 מיליארד דולר ב-2 בינואר 2014 ו-28.3 מיליארד דולר ב-30 בינואר 2014.