האינטרס העיקרי של אמריקה במפרץ הפרסי הוא להבטיח זרימה חופשית ויציבה של הנפט של האזור לעולם כולו. מטרתה של וושינגטון היא לא רק לשמור על זרימת נפט מהמפרץ הפרסי, אלא גם למנוע כל אדם שעלול להיות עוין.
שנה לאחר האירועים שהפעילו את האביב הערבי, דניאל ביימן כותב כי ההפגנות בבחריין, מצרים, לוב, סוריה ותימן פינו את מקומן לקיפאון פוליטי ולא לדמוקרטיה. ביימן בוחן מה זה אומר על המזרח התיכון, ארצות הברית ושאר העולם.
בסמה מומני בוחן את מצבה הנוכחי של בחריין, שנפגע בהפגנות ארוכות של חודש בשנת 2011. מומני טוען שהתסכול נמשך גם היום ושהמלוכה הבחריינית חייבת למצוא דרך לטפח שייכות לאומית וכבוד לכל אזרחיה כדי להתקדם בשלום.
ממשל טראמפ הודיע רשמית לקונגרס ב-10 בנובמבר כי הוא מתכנן למכור 50 מטוסי קרב חמקניים F-35 לאיחוד האמירויות הערביות (איחוד האמירויות הערביות) כחלק מעסקת נשק רחבה יותר בשווי 23 מיליארד דולר שמטרתה להרתיע איומים פוטנציאליים מאיראן למרות החשש בישראל .
בתחילת 2011 פרצו ברחבי המזרח התיכון מחאות שנולדו מדיכוי ותסכול סוציו-אקונומי; תסיסה ציבורית עוררה תגובה משטרתית אלימה; נפלו דיקטטורות ותיקות. איך כל זה קרה? כיצד עשוי להיראות העתיד, ומהן ההשלכות האפשריות עבור ארצות הברית ושאר העולם? ב-The Arab Awakening, מומחים ממכון ברוקינגס מתמודדים עם שאלות כאלה כדי להבין את האזור הסוער הזה שנותר בלב האינטרסים הלאומיים של ארה'ב.
במהלך השנתיים האחרונות ראתה בחריין עליות דרמטיות בהפגנות העדתיות של המוסלמים השיעים ובתסיסה פוליטית. ריצ'רד מקדניאל בוחן מה עלול לגרום לאמריקה לאבד גישה אסטרטגית למפרץ הפרסי דרך מתקניה בבחריין, וכותב שכוחות צבא ארה'ב חייבים להיות מוכנים לפתח אפשרויות נמל חלופיות אם המצב יחמיר עוד יותר.