הפצצה מתוך תקופת האבן

בשיחה עם עיתונאים על לאחרונה, הנשיא בוש אמר כי מטרות ארה'ב באפגניסטן מוגבלות להבאת טרוריסטים לדין - ולא התמקדו בהפיכת משטר הטליבאן השולט. למרות שברור שהוא היה רוצה לראות ממשלה חדשה במדינה זו, מר בוש החליט שלא להפוך אותה למטרה מפורשת של פעולה צבאית אמריקאית. כפי שהוא ניסח זאת בתמציתיות, אנחנו לא עושים בניין אומה.





דבריו של הנשיא היו מובנים ברמה אחת. עד כמה שהטליבאן יהיה גרוע, המטרה האמריקאית העיקרית במאבק בטרור חייבת להיות החלשת יכולתם של אוסאמה בן לאדן וארגון אל-קאעידה שלו לבצע התקפות עתידיות נגד ארצות הברית ובעלות בריתה. במונחים צבאיים, זה אומר לתפוס כמה שיותר טרוריסטים ולוודא שהם לא יכולים להשתמש במקומות כמו אפגניסטן כמקומות מקלט לפעילותם. לא ניתן לאפשר לנקמה נגד הטליבאן על מחסן אל-קאעידה להפריע למטרות העיקריות הללו. בהתחשב בתמיכתה של פקיסטן בטליבאן, ותיעבתה מתנועת ההתנגדות של הברית הצפונית באפגניסטן, נסתכן באובדן גישה למרחב אווירי, בסיסים ומידע מודיעיני של פקיסטאן הנחוצים באופן קריטי אם נתמקד בטליבאן במפורש בשלב זה.



עם זאת, מטעמים מוסריים ופוליטיים כאחד, אסור למר בוש לשלול בניית אומה באופן כה קטגורי. ייתכן שלעולם לא תהיה אפשרות לארצות הברית לכבוש ולבנות מחדש את אפגניסטן כפי שעשתה את גרמניה ויפן לאחר מלחמת העולם השנייה. אבל אסור לנו להשאיר את אפגניסטן בהרס חמור עוד יותר לאחר הפעולות הצבאיות הקרובות שלנו.



מבחינה פוליטית, ארצות הברית לא יכולה להרשות לעצמה לחזק את התפיסה הרווחת שהיא אדישה לגורלם של עמים איסלאמיים. דווקא תפיסות כאלה הן המניעות מחבלים רבים, כולל חלק מהמעורבים באירועים הטרגיים של ה-11 בספטמבר. מוסלמים רבים, בצדק או שלא, מאשימים את ארצות הברית במצוקת העם העיראקי ובהתמוטטות הערבים-ישראלים. תהליך שלום. הם גם זוכרים כיצד ארצות הברית תמכה במוג'אידין האפגני במאבקם נגד ברית המועצות בשנות ה-80, רק כדי לנטוש אותם ואת העם האפגני בכלל לאחר שמיכאיל גורבצ'וב הורה לכוחותיו לחזור הביתה. כתוצאה מאותה החלטה צינית של וושינגטון, התפתחה מלחמת אזרחים באפגניסטן - בסופו של דבר הולידה את התנאים שאפשרו לטליבאן להשתלט על רוב המדינה.



נראה שמר בוש מוכן לאמץ את אותו סוג של מדיניות היום. מבלי לומר זאת במפורש, הוא מציע שנעזור לברית הצפונית רק מספיק זמן כדי להשיג את המטרה האסטרטגית העיקרית שלנו לתפוס את בן לאדן ואת סגניו הבכירים ולגרש את אל-קאעידה מאפגניסטן. אז נשאיר את בני בריתנו לשעבר לכל גורל שעשוי להמתין להם.



בנוסף לבעיות הפוליטיות שייווצרו, מדיניות כזו תהיה בלתי מתקבלת על הדעת על רקע מוסרי. פעולה צבאית אמריקאית ללא ספק תחמיר את מצבם של האפגנים. גם אם ההפצצה תיעשה בזהירות, חלק מהחפים מפשע יסבלו מנזק נלווה. תמיכתנו בהתנגדות האפגנית גם תעצים ותרחיב את מלחמת האזרחים במדינה. ביחד, הפעולות הללו יפגעו בעבודתן של סוכנויות הסיוע בארץ שבה מיליונים נעקרו מבית ורובן חסרות עתודות מזון משמעותיות. מאז 1978, לפחות מיליון אפגנים מתו עקב לוחמה בארצם. הפעולה הצבאית של ארה'ב עומדת להוסיף על האגרה הזו. לכל הפחות, עלינו לוודא שהחיים של האפגנים ישתפרו לאחר שהמלחמה תסתיים.



שר ההגנה דונלד ראמספלד, שלא ידוע בדרך כלל בתור בונה האומה הראשית או הומניטרי של ממשל זה, בכל זאת הפגין שיקול דעת טוב יותר לגבי התסבוכת המוסרית הזו מאשר הנשיא בימים האחרונים. הוא הביע דאגה כנה ממצבם של האפגנים, ואמר כי על ארצות הברית לעשות ככל שביכולתה כדי להקל על סבלם. אבל מה אנחנו באמת יכולים לעשות?

ראשית, אנו חייבים לספק סיוע לכל אפגנים שאנו יכולים להגיע אליו. משמעות הדבר היא תפקיד ישיר לצבא האמריקני להטיס אספקה ​​לחלקים של אפגניסטן הנשלטים על ידי הברית הצפונית. המשמעות עשויה להיות גם הפלת מזון ואספקה ​​באוויר במקומות מסוימים שעדיין בשליטת הטליבאן, אפילו תוך סיכון של אבדן חייהם של אמריקאים.



שנית, עלינו לפעול להרחבת הברית הצפונית לכלול שבטים מהקבוצה האתנית הפשטונית. לעשות זאת הכרחי אם לברית זו תהיה לגיטימציה בתוך אפגניסטן כמשטר שלטוני אפשרי; זה הכרחי גם אם פקיסטן ישתכנע לקבל את נחיצותה של ממשלה חדשה בקאבול.



שלישית, עלינו לתכנן לספק סיוע כלכלי מתמשך לממשלה עתידית אפגניסטן בתנאי שהיא עומדת בסטנדרטים הומניטריים וכלכליים בסיסיים. סיוע כזה לא ניתן כעת, אך ניתן להבטיח זאת.

אף אחד מהצעדים הללו לא דורש שינוי מהותי במדיניות ארה'ב בהשוואה למה שמתוכנן כעת. אף אחד לא צריך לחייב התמוטטות בשיתוף פעולה עם בעל בריתנו הפקיסטני הקריטי בשבועות ובחודשים הקרובים. אבל הם ילכו רחוק לקראת חיזוק הבהירות המוסרית והמשיכה הפוליטית הבינלאומית של המאמץ שלנו.