נגזרים פיננסיים מותאמים אישית הם דוגמה יפה לאופן שבו ההמצאה הופכת לאם הצורך. מאז שהמהנדסים הפיננסיים החלו להתעסק במנגנון של זרימת הכסף בסוף שנות ה-80, גבו בנקים ומתווכים אחרים מאחורי הסכרים הגאוניים הללו נגזרים נאמדים ב-70 טריליון דולר (מכשירים פיננסיים המוערכים בהתאם לשינויים במחיר של מכשירים פיננסיים אחרים). הם עשו זאת משום שנגזרות יוצרות צורך מורגש בתעסוקה משלהם.
נגזרים מאפשרים לעסקים, מבנייה לעיבוד מזון, לאנרגיה ועד לשילוח, לתכנן תוכניות בוודאות רבה יותר לגבי עלויות המימון שלהם מאשר אי פעם. יצירה ומסחר של נגזרים מרוויחים משהו כמו שליש מהרווחים של הבנקים הגדולים — ואולי יותר, מכיוון שרבות מהעסקאות שהם מבצעים נעשות רק עבור פעילות הנגזרים שהם יעוררו.
נגזרים מספקים רציונל סביר למיזוגים פיננסיים-ענפים שאחרת לא היו הגיוניים.
מינוף בלתי מוגבל
היכן בוטלה העבדות
לרוע המזל, הנגזרות הללו ללא מרשם - שנוצרו, נמכרו ומטופלות בדלתיים סגורות על ידי הסכמה של מבוגרים שאינם מספרים לאף אחד מה הם עושים - הם גם מקור מרכזי למינוף כמעט בלתי מוגבל שהביא את המערכת הפיננסית העולמית לסף של אסון בסתיו האחרון. מכשירים אלה הם יצירות של מתמטיקה, ובמסגרת הנחותיה המתמטיקה מניבה ודאות. אבל במציאות
החיים, כפי שכתב השופט אוליבר וונדל הולמס, ודאות היא בדרך כלל אשליה. הדרישות של סוחרי הנגזרים לנזילות עולות בהרבה על מה שהשווקים יכולים לספק בימים קשים, ועלולה לעלות על יכולות הבנקים המרכזיים לשמור על תנאים סדורים. ככל שאתה בטוח יותר, כך אתה מתעלם יותר מהסיכונים; ככל שאתה גדול יותר, אתה תיפול חזק יותר.
בינתיים כללי המשחק הזה - שאומצו ונאכפים על ידי המפקחים על הבנקים בעולם - מצמצמים עוד יותר את מה שהם כבר אופקי זמן נמוכים בשווקים הפיננסיים. מדידת הפוזיציות שלהם מדי יום באמצעות האלגוריתמים של ניתוח ערך בסיכון, שחקנים חייבים לבצע התאמות מתמיד של גידור ואפשרויות כדי לשלוט בהפסדים שהם עלולים לסבול מתנודתיות בלתי צפויה של מחירי השוק. בשווקים אמיתיים,
לעתים קרובות מספיק, אתה לא יכול לעשות את זה. כפי שאומר יוג'ין רוטברג, לשעבר גזבר הבנק העולמי, הגדר המושלמת היחידה נמצאת בגן יפני.
ה-[plat du jour] הנוכחי - נגזר האשראי - הוא המכשיר המסוכן ביותר עד כה, ולא נראה שלבקרי הסיכונים בבנקים הגדולים ולא לבוחני הבנקים יש רעיונות טובים כיצד לטפל בו. כלי שבאמצעותו בנקים יכולים להחליף הלוואות זה עם זה כנראה נותן לכולם ניצחון - בנקים יכולים לגוון את התיקים שלהם גיאוגרפית ולפי קטגוריות בלחיצת עכבר.
למה יש לנו את שלבי הירח
אבל המערכת ניתנת למשחק בקלות, והיא מקריבה את כוחם הגדול של הבנקים כמתווכים פיננסיים - הידע שלהם על הלווים שלהם, והתמריץ שלהם לשלוט על מצב ההלוואה. לאחר הפרעות הסתיו האחרון, מנהל בכיר בבית גדול בוול סטריט כתב שורה של כללים לוועד המנהל שלו לזכור. ביניהם: כאשר הלוואה מאוגחת, לאף אחד אין את שעון האשראי. חוקרים בבנק הפדרלי של ניו יורק הגיעו למסקנה שבנוכחות סיכון מוסרי - הסבירות שהוצאת ההלוואות הרעות להחלפה תהיה רווחית - הצמיחה של שוק לסיכוני ברירת מחדל עלולה להוביל לחדלות פירעון בנקים.
גרוע מכך: ככל שהעסק הזה גדל, הוא התרחק מימיו הראשונים כדרך להחליף סיכונים. רוב נגזרות האשראי כיום הן פשוט דרך למשתתף בשוק - בנק או קרן גידור - לרכוש תיק של הלוואות או ניירות ערך ללא עלות מוקדמת וחיובי ריבית נמוכים מאוד.
המכשיר נקרא Total Rate of Return Swap. צד אחד של ההחלפה מבטיח לשלם את הריבית שתושג בשוק הבינבנקאי הלונדוני על שווי ניירות הערך בחבילה, בתוספת, למשל, פרמיה של 100 נקודות בסיס (נקודת אחוז אחת). הצד השני מבטיח לשלם את התשואה על ניירות הערך. מקבל התשלומים על ניירות הערך מעמיד בדרך כלל בטחונות כלשהי, שעשויים להגיע עד 5% מערך החבילה, כדי להבטיח למשלם שהוא יקבל את הריבית והפרמיה שלו. למעשה, מקבל התשלומים על ההלוואות או ניירות הערך הללו קנה את ניירות הערך למשך ההחלפה ברווח של 95%, למרות שהחוק אומר שאף אחד לא יכול לקנות ניירות ערך בלי להעלות חצי מהמחיר.
לבנקים ולמפקחים יש הרבה בעיות לנהל את המכשירים הללו. אם הבנק מחזיק את ההלוואות וניירות הערך שהוא מחליף, הוא יחזיק בהם שוב כשיפוג ההחלפה, מה שטוען שצריך להמשיך ולהקצות הון כנגד הקרן. אם היא לא מחזיקה בהם, אז העסקה היא פשוט הימור על תנועות מחיר שאינן רוכשות או נפטרות מנכס, וניתן לשאת אותה מחוץ למאזן בחיוב הון נמוך בהרבה. ביוני 1997, הפד קבע כי בנקים יכולים להסיר את כל העסקאות מסוג זה מהמאזן, מה שהופך אותן למעשה ללא עלות לבנקים - במיוחד אם שותף ההחלפה הוא בנק אחר והוא זכאי להפחתה של 80% בדרישות ההון שניתנו להלוואות בין בנקאיות. לפי כללי הבנק להסדרים בינלאומיים.
מדוע נגזרות כאלה מסוכנות? השיעור היחיד שההיסטוריה מלמדת בשווקים הפיננסיים הוא שיבוא יום שלא דומה לשום יום אחר. בשלב זה המשתתפים רוצים לומר שכל ההימורים מושבתים, אך למעשה ההימורים הוצבו ולא ניתן לשנותם. המינוף שבעבר הכפיל את ההכנסה יהרוס כעת את הקרן.
סכנת זרם המטאורים הטאוריד 2020
המפקחים על הבנקים לא החלו לשלוט בבניית המינוף על שלדת הנגזרים. ואכן, יו'ר הפדרל ריזרב, אלן גרינשפן, טען כי המתמטיקאים משפרים את הנוסחאות שלהם כדי להפוך את העסק לפחות מסוכן. אבל ככל שנראה שהמתמטיקה נותנת ביטחון רב יותר, כך גדל הסיכון ביום שבו יקרה הדבר הבלתי סביר ביותר. לפני 80 שנה פרנק נייט, ללא ספק הכלכלן האמריקאי הגדול ביותר אי פעם, כתב שכלכלנים לא תמיד הבהירו את האופי המשוער של מסקנותיהם, כתיאורי נטייה בלבד. במכניקה התיאורטית, תנועה מתמדת הייתה אפשרית; בחיים האמיתיים זה לא היה. מדיניות חייבת להיכשל, ולהיכשל בצורה אסון, שמבוססת על נימוקים של תנועה מתמדת ללא הכרה בכך שהיא כזו, כתב נייט.
שאלות לקונגרס
ועדת הבנקאות של בית הנבחרים מקיימת היום דיונים על לקחי המשבר הפיננסי בשנה שעברה. חברי קונגרס צריכים לברר באיזו מידה הן המתרגלים והן המפקחים משתמשים במה שנייט כינה נימוקים של תנועה מתמדת בהתמודדות עם נגזרות.