עלייתה של סין כמעצמה כלכלית עוררה ויכוח הולך וגובר על הקשר בין צמיחה כלכלית לסוג המשטר. טד פיקון ואשלי מילר כותבים כי חמש מדינות דמוקרטיות עולות - הודו, ברזיל, דרום אפריקה, טורקיה ואינדונזיה (IBSATI) - מראות קשר חזק בין סוג המשטר לבין התקדמות כלכלית וחברתית והולכות ומתיימרות כשחקניות בינלאומיות חשובות בנושאים של ממשל, כלכלה ושלום וביטחון.
קולין ברדפורד דן בהזדמנויות בפסגת G-20 הקרובה בהמבורג, גרמניה, למנהיגים ליזום מאמץ משותף לטווח ארוך לשנות את הכלכלה העולמית כדי לשרת אנשים וחברה.
אנדרס רוזנטל משקף מדוע עסקים מקסיקניים רבים נותרו קטנים, לא פרודוקטיביים ובלתי פורמליים, כמו גם את ההשפעה הסבירה של הרפורמות הכלכליות של פניה נייטו.
לאור ביקורו של הנשיא הארי ראג'אונרימפיאנינה ממדגסקר בוושינגטון די.סי. ב-18 במרץ, Soamiely Andriamananjara ו-Amadou Sy דנים באתגרים כלכליים, פיתויים והזדמנויות העומדות בפני הנשיא החדש.
אמאדו סי ואומיד אברישמיאן חוקרים את סוג הסיקור - חיובי או שלילי - של אפריקה על ידי שלושה כלי תקשורת מערביים מרכזיים וכיצד הסיקור שלהם השתנה עם הזמן.
עקירה פנימית מתמודדת עם אוכלוסיות מינדנאו במשך יותר מחמישה עשורים בפיליפינים. Rufa-Cagoco Guiam בוחן את מימד המגדר והפרנסה של העקירה שם ומציע את השלבים הבאים לתגובה למצב העקירה הממושך הזה.
בדברים האחרונים בתדרוך של צוות הקונגרס שערך אבטחה למאה חדשה, התייחס ג'וואד סאלחי-איספהאני למגמות הנוכחיות בכלכלת איראן. הוא ציין כי רמות גבוהות של השקעות, מגזר פרטי פעיל יותר ויותר, רמות עוני נמוכות ודיון ציבורי ער על הכלכלה מספקים תקווה ליציבות ולפיתוח לטווח ארוך. עם זאת, רמות גבוהות של אבטלת צעירים, במיוחד בקרב נשים, ומוסדות חלשים נותרו מוקדי דאגה.
עם תחזיות הצמיחה העולמיות האחרונות לשנת 2009 מציירות תמונה מחמירה, כלכלות המזרח התיכון נכנסות לשלב שלאחר פריחת הנפט. בעוד הביטחון וההתאוששות הכלכליים מקבלים דחיפות מחודשת, נאבטג' דילון מתווה שיקולים מרכזיים לממשל החדש של אובמה בטענה שיש להעריך מחדש את סיוע החוץ של ארה'ב למזרח התיכון כדי לתמוך במדינות במעבר הקשה הזה.
נתונים מדוח פורסייט אפריקה מראים את הקשר בין סכסוך, עקירה ועוני.
Mwangi Kimenyi דן בתנופת הנפט והגז במזרח אפריקה ובפוטנציאל שלה לשנות כלכלות באזור.
אמאדו סי בוחן את האתגרים סביב גידול התעסוקה באפריקה שמדרום לסהרה, במיוחד העלייה באבטלת צעירים, וקורא לקובעי מדיניות אפריקאים לטפל בנושאים כאלה באמצעות מדיניות חקלאות וביטחון תזונתי.
חברות כל הזמן מחדשות, אבל איך הן עושות את זה? האם מדובר בניהול מיומן, עובדים עקשנים או סתם מזל מטומטם? המציאות היא שחברות לומדות באותה דרך שכולנו לומדים: מאחרות. במאמר שנערך לאחרונה עבור יוזמת Bass on Innovation and Placemaking, סקוט Andes מתאר את השיטות השונות שבהן חברות מביאות רעיונות מבחוץ פנימה.
Mariama Sow משחזרת את ממצאי אפריקה של מדיניות הבנק העולמי וההערכה המוסדית (CPIA) לשנת 2017, כולל שיפורים בממשל והידרדרות בניהול הכלכלי ברחבי האזור.
ג'וזף אוקיף מסתכל על המגמה של בנקאות מיקרו-מימון ככלי לעזור לעניי העולם, אך אומר שהיא ראויה לבדיקה רבה יותר. מעט מדי מחקר לפני ואחרי נערך על ההשפעה החברתית וההתפתחותית בפועל של מפעלים כאלה, הוא אומר.
הספרות על הקשר בין שלושת עמודי התשתית והצמיחה הכלכלית מתועדת היטב. מחקרים מראים כי לתשתית נגישה ושוויונית יש יתרונות כלכליים לטווח ארוך.
בעוד הלחימה נמשכת במזרח אוקראינה, קרב אולי חשוב יותר על נפשה של אוקראינה מתנהל במסדרונות הפוליטיים ובחדרי הישיבות הארגוניים של קייב. אם אוקראינה לא תוכל לבצע את השינויים שהבטיחה לעצמה, המדינה עלולה לגלות שהיא האויב הגרוע ביותר של עצמה.
גארי ברטלס מתאר את תרומתם של זוכי פרס נובל באנרג'י, דופלו וקרמר, לרבות עיצובם של ניסויים מבוקרים אקראיים (RCTs) וההשפעה שלאחר מכן של תוצאות ניסוי אלו על ניתוח מדיניות.
קניה מייצגת מקור חדש של כוח עבודה זול ומשכיל למדינות המפרץ, אך בעלויות סוציאליות גבוהות.
כאשר קריאתו של נשיא צרפת פרנסואה הולנד למדיניות מכוונת יותר צמיחה נענתה על ידי ממשלת גרמניה שהביעה את הצורך לשמור על צעדי הצנע הנוכחיים, כמאל דרוויס בוחן את הדיון על צנע-צמיחה בהקשר של המשבר המתמשך בגוש האירו.
מנתחי מדיניות, קבוצות חברה אזרחית ותורמי סיוע מסכימים שממשל תקין הוא קריטי לפיתוח כלכלי בר קיימא. עם זאת, שיפור הממשל ומלחמה בשחיתות אינם תמיד בראש סדר העדיפויות, מה שמדגיש אתגרים רציניים בכלכלה העולמית. דניאל קאופמן, Aart Kraay ומאסימו Mastruzzi, מחברי Governance Matters VIII ומאידי הממשל העולמי המעודכנים, מנתחים עדויות מ-212 מדינות המראות שלממשל תקין יש השפעה חזקה וחיובית על הפיתוח.