כמעט כולם יסכימו כי יש לסווג בנקים גדולים כמו JPMorgan ו- Citigroup כ-Sifis - ראשי התיבות המלודיים של מוסדות פיננסיים בעלי חשיבות מערכתית, שכישלונם יגרום לזעזועים נרחבים למערכת הפיננסית.
כדי לצמצם את סיכויי הכישלון, הרגולטורים הטילו מערך רחב של דרישות נוספות עבור בקרת הון, נזילות וסיכונים על Sifis אלה.
הצורך בדרישות אלה פחות ברור עבור שתי קטגוריות אחרות של מוסדות פיננסיים המסומנים כיום כ-Sifis: בנקים אזוריים בינוניים וחברות ביטוח גדולות. שני סוגי המוסדות לא הצליחו להוריד את תווית ה-Sifi שלהם על ידי הרגולטורים או המחוקקים.
עם זאת, קרנות גידור אקטיביסטיות נקטו צעד פורה יותר, ודחפו לשינויים מבניים להימנע מהתווית בכמה בנקים בינוניים ובחברות ביטוח גדולות.
למה השתנה הזמן
בחוק דוד-פרנק משנת 2010 שביקש למנוע בניית סיכונים מערכתיים בשווקים, הקונגרס החיל למעשה את התווית על כל מוסד בנקאי עם יותר מ-50 מיליארד דולר בנכסים.
אבל הגודל אינו אינדיקטור טוב להשפעות שליליות אפשריות על המערכת הפיננסית. לדוגמה, תריסר חברות החזקות בנקאיות בארה'ב עם נכסים של בין 50 ל-100 מיליארד דולר הן בעיקר מוסדות אזוריים עם פרופיל נמוך במערכת הפיננסית העולמית.
דוגמה נגדית אחת היא CIT Group, מוסד בנקאי שביצע כל כך הרבה רכישות שהוא חצה את רף ה-50 מיליארד דולר. בראשה עומד ג'ון תאיאן, לשעבר מנכ'ל מריל לינץ', שנראה נוח עם סטטוס Sifi. אף על פי כן, האסטרטגיה שלו נתקלה בהתנגדות בסוף השנה שעברה, כאשר CIT הודיע על פרישתו במרץ ועל ביטול סבירות של יחידת ליסינג גדולה.
ב-1 בפברואר 2016, קרן גידור אקטיביסטית חדשה, Hudson Executive Capital, הודיעה שהיא קנתה נתח ממניות CIT כדי לדחוף להקטנת נכסיה מתחת ל-50 מיליארד דולר.
במקביל, הדסון הודיעה שלקחה נתח בקומריקה, בנק אזורי עם נכסים של בין 50 ל-100 מיליארד דולר. לפי הדיווחים, פעילי ההדסון מאמינים ששני הבנקים האזוריים היו עושים טוב יותר אם הם לא היו Sifis, או שהם נרכשו על ידי מגה-בנק עם סטטוס מסוכן מבחינה מערכתית.
במהלך מקביל, קארל איקאן , המשקיע האקטיביסט הידוע, רכש עמדה משמעותית ב-AIG, חברת ביטוח גדולה שסומנה כ-Sifi חוץ בנקאית על ידי הרגולטורים בארה'ב. על פי חוק דוד-פרנק, לרגולטורים פדרליים יש סמכות לתייג חוץ בנקים כ-Sifis אם הם מהווים איום פוטנציאלי רציני על המערכת הפיננסית. לדעתו של מר Icahn, AIG צריכה למכור או לסלק מספיק יחידות בעייתיות כדי למנוע את הנטל הנוסף של להיות Sifi.
כמובן, AIG אכן איימה על המערכת הפיננסית ב-2008 בכך שכתבה הרבה ביטוחי ברירת מחדל על ניירות ערך מגובי משכנתאות. אבל AIG כבר לא בעסק הזה. במקום זאת, היא עוסקת בעיקר בביטוח נפגעי רכוש ובעסקי ביטוח מסורתיים אחרים.
האם עסק ביטוח מסורתי, אם גדול מאוד, מאיים על כל המערכת הפיננסית? שוב, הגודל כשלעצמו לא אמור לקבוע את התשובה. כפי שהרגולטורים הפדרליים הכירו, סטטוס Sifi צריך להיות תלוי במגוון מאפיינים הקשורים לסיכון של המבטח, כגון יחסי ההון והמינוף שלו, פגיעותו לפדיונות מהירים ותפקידו כצד נגד בעסקאות מורכבות.
בנוסף, הרגולטורים הפדרליים הדגישו את החשיבות של גורם התחליפיות כאשר הם קובעים אם חוץ בנקאי הוא Sifi. במילים אחרות, אם חוץ בנקאי הפך לחדל פירעון, האם מוסדות פיננסיים אחרים יוכלו בקלות להחליף את תפקידיה של החברה החדלת פירעון?
גורם זה רלוונטי בבירור למבטחים גדולים, שהם קונים גדולים בשוק האג'ח האיכותיות. האם לכישלון של חברת ביטוח גדולה תהיה השפעה הרסנית על השוק הזה? זה נראה לא סביר מכיוון שיש כל כך הרבה חברות אחרות שמוכנות למלא את הפער על ידי רכישת איגרות חוב באיכות גבוהה.
הטיעונים הללו נגד מעמד Sifi מצד בנקים בינוניים וחברות ביטוח גדולות ראויות לבחינה. אך בקשותיהם לפטור ממעמד Sifi לא נענו על ידי הרגולטורים או המחוקקים.
כשהם ממלאים את הוואקום, פעילים משקיעים דחפו לעצב מחדש את הפרמטרים של המוסדות שיש לכנותם Sifis. פעילים אלה מובילים את המאבק לשינויים מבניים בחברות מסוימות בגודל בינוני ובחברות ביטוח גדולות, שבפועל ישחררו אותם מהעומס הנוסף של תווית Sifi.
הערת העורך: היצירה הזו הופיעה במקור ב'פייננשל טיימס'. .