משלחת הנרי הדסון במעבר צפון-מערב 1610–11
למה הצוות של הדסון עשה מרד נגדו?
משלחת הנרי הדסון במעבר צפון-מערב 1610–11
הנרי הדסון היה חוקר ונווט אנגלי ידוע במאה ה-17. הוא היה החוקר השלישי שחיפש את המעבר הצפון-מערבי.
אורך יומו של כוכב לכת נקבע על פי זה
המעבר הצפון-מערבי היה נתיב ים אגדי המקשר בין האוקיינוס האטלנטי והשקט דרך החוג הארקטי ונתיב סחר מבוקש. חברת וירג'יניה וחברת הודו המזרחית הבריטית, שניהם מעוניינים לנצל את נתיב הסחר הפוטנציאלי, מימנו את המשלחת של הדסון. זו הייתה אמורה להיות המסע האחרון שלו אי פעם.
מצר הדסון ומפרץ הדסון
הדסון הפליג בספינתו תַגלִית במאי 1610 ונסחף בגאות אל מה שמכונה כיום מיצר הדסון, בקצה הצפוני של לברדור, קנדה. דוחפים מערבה, דרך מים חנוקים בקרח, ה תַגלִית הגיע לסוף המיצר שישה שבועות לאחר מכן. לאחר מכן הדסון בילה זמן במיפוי וחקר האזור. ביומנו הוא מתאר מעבר תעלה צרה בין שתי שכמיות, שאותן כינה Cape Wolstenholme ו-Cape Digges, במה שידוע כיום כאיי Digges, שניהם נקראים על שם מממנים של המסע. משם הוא מצא 'ים מערבה', המכונה היום מפרץ הדסון.
מֶרֶד
לאחר מכן הדסון דחף דרומה, והגיע לג'יימס ביי ב-1 בנובמבר 1610. עשרה ימים לאחר מכן, ה- תַגלִית הוקפא פנימה והצוות הפך לאירופים הראשונים שבילו את החורף באזור הארקטי הקנדי. כשהקרח החל להתפרק באביב 1611, הצוות רצה לחזור הביתה לאחר חורף ארוך וקר, אך הדסון היה נחוש להמשיך במסעו, בתקווה שימצא יציאה מערבית מהמפרץ. התוצאה הייתה מרד. ב-23 ביוני 1611, הנרי הדסון, יחד עם בנו וכמה חברי צוות נאמנים, נסחפו בסילוף (סירה קטנה לשימוש במים רדודים) ולא נראו שוב.
ה תַגלִית לקח את המסע הארוך הביתה, ואיבד הרבה מהצוות שנותר בדרך. הנווט היה רוברט ביילוט, שהיה חוזר בחיפוש אחר המעבר הצפון-מערבי מספר פעמים, בעיקר כקפטן של תַגלִית מלווה בוויליאם באפין ב-1615.
קו הזמן של ליקוי חמה
קרא מבוא לחקר המעבר הצפון-מערבי