איך מודדים אושר? בחינת תוכנית הלימודים לאושר בבתי ספר בדלהי
קח נשימה עמוקה. לְשַׁחְרֵר. קח נשימה עמוקה. לְשַׁחְרֵר. התרכז ברעשים המגיעים מהסביבה. מה אתה שומע? לאט לאט, התמקד בנשימה שלך. מורה בכיתה ז' ב-Rajkiya Pratibha Vikas Vidyalaya בדלהי, מנחה את תלמידיה בתרגיל נשימה. אחרי שלוש דקות, היא אומרת, כשתהיה מוכן, תתחיל להזיז את בהונותיך; להתחיל להזיז את האצבעות; עכשיו, לאט, פקח את עיניך. זהו בוקר טיפוסי בשיעור אושר.
מורה מנחה תרגיל מיינדפולנס כחלק משיעור אושר.
מערכות חינוך ברחבי העולם מתמודדות עם אתגרים בהכנת התלמידים להתמודד עם הדרישות של סביבות בלתי צפויות. ספציפית להודו, לילדים הגדלים בנסיבות שליליות ומגיעים למערכת בית הספר כתלמידי הדור הראשון אין את היכולות הבסיסיות ללמוד ולעסוק בכיתה. יתר על כך, דִכָּאוֹן הוא נושא רציני בקרב בני נוער, עם מספר הולך וגדל של התאבדויות מדי שנה. בנוסף דו'ח האושר העולמי, 2019 דירג את הודו במקום ה-140 מתוך 156 מדינות. בתגובה, ממשלת דלהי הושק ה תוכנית לימודים לאושר בכל 1,030 בתי הספר הממשלתיים מהגן ועד כיתה ח' ביולי 2018. בהתאם החזון למערכת החינוך של הודו כמו גם יעדי הפיתוח בר-קיימא (SDG-4), יישום תכנית הלימודים הוא צעד ראשון בהרחבת מערכת חינוך ציבורית רשמית שתתמקד בהתפתחות ההוליסטית של כל הלומדים, תשקיע ברווחתם ושיפור איכות החינוך הכוללת.
פיתוח תכנית הלימודים החל בשאלה אחת: מה עושה חיים טובים? באופן מסורתי, החינוך היה מכוון לפרנסה, אך הוא אינו מלמד את התלמידים כיצד לעשות חיים טובים ולתרום לחברה. ממשלת דלהי יצאה לפתור בעיה זו, וכ-40 מורים בסך הכל, בשיתוף עם ארבעה ארגונים לא ממשלתיים, נבחרו לכתוב תכנית לימודים שתפתח תלמידים בעלי כושר רגשי. לפני כתיבת תוכנית הלימודים, המורים הוכשרו במה שמכונה מאדיאסט דרשן או מחשבה דו-קיום, המבוססת על הבנת כל היבטי החיים, כולל רוחני, אינטלקטואלי, התנהגותי וחומרי. לפי פילוסופיה זו, ניתן להשיג סיפוק ואושר מהחיים על ידי מודעות לעצמי, לגוף, למשפחה, לחברה, לטבע וליקום כדי לחיות בהרמוניה. עם זאת, בעוד שתוכנית Madhyasth Darshan מיועדת למבוגרים, העמותה Dream a Dream הכשירה את המורים המנטורים לעבוד עם ילדים תוך שימוש בפדגוגיות מבוססות-אמפתיה מבוססות הקשר ובגישה של כישורי חיים לילדים. פילוסופיה זו מחלחלת לתכנית הלימודים של האושר כדי לתת מענה לצרכים הרגשיים והנפשיים של הלומדים על ידי יצירת סביבה מגרה באמצעות תשומת לב, חשיבה ביקורתית, סיפורים ופעילויות חווייתיות מבוססות משחק. בשיעורי האושר, זה לא קשור להיות צודק או לא נכון; מדובר באפשרות לתלמידים להביע את עצמם, ללא שיפוט. המורים אינם נדרשים לסיים את הסילבוס, אלא להבטיח שכל הילדים יפנימו ויבינו את המושגים הנלמדים ויקבלו את ההזדמנות להשתתף.
נשמע טוב מכדי להיות אמיתי? האם התלמידים מאושרים יותר בגלל תכנית הלימודים של האושר? זו השאלה שעומדת בראש ממשלת דלהי, מפתחי תוכניות לימודים, רכזי אושר, מורים והורים.
פרויקט האושר
במשך תקופה של תשעה חודשים, מכון ברוקינגס משתף פעולה עם לחלום חלום לפתח מדדים שיכולים להעריך את תכנית הלימודים של האושר על ידי בחינת האם ישנם שינויים בהתנהגויות המורים והתלמידים המיוחסים לתכנית הלימודים - צעד ראשון להערכת יעילותה.
מטרות הפרויקט הן:
1. להבין ולזהות את הגורמים התורמים לאושר;
2. לפתח מדדים הלוכדים התנהגויות של מורים ותלמידים הקשורים לגורמים התורמים לאושר; ו
3. לנתח את תכנית הלימודים כדי לזהות את הסטנדרטים הצפויים לגבי התנהגויות מורים ותלמידים.
לאחרונה, צוותי ברוקינגס ו-Dream a Dream היו בדלהי כדי לקבל תמונה מלאה יותר של תכנית הלימודים. הם בילו חמישה ימים בביקור בבתי ספר, צפו בשיעורי אושר, שוחחו עם מפתחי תכנית הלימודים ונפגשו עם שר החינוך, וכן עסק בדיונים בקבוצות מיקוד עם חונכים ומורי כיתה, רכזי אושר ותלמידים.
צוותי ברוקינגס ו-Dream a Dream בביקור עם שר החינוך שרי מאניש סיסודיה. משמאל לימין: עמית שארמה (חלום חלום); ויקראם בהט (יועץ לשר); שרי מאניש סיסודיה (שר החינוך); Vishal Talreja (חלום חלום); הלין קים (ברוקינגס); וחושי סינג (חלום חלום).
סגורסגור שתייםשֶׁל4 סגורסגור 3שֶׁל4 סגורסגור 4שֶׁל4 סגורסגור
עד כה מורים ותלמידים מבחינים בשינויים, לא רק בכיתות האושר, אלא גם בכיתות אחרות. לדברי מורה אחד, הוא מרגיש שהתלמידים הופכים סקרנים יותר ושואלים שאלות... שיעור האושר מסיר את ההיסוס של התלמידים. כיתת האושר שיפרה את מערכת היחסים בין תלמיד למורה, כך שכאשר מדובר במקצועות אחרים, נוח יותר לתלמידים להיפתח בכיתה. התלמידים גם מזהים שינוי, במיוחד כשזה מגיע לפעילויות מיינדפולנס, בדומה לזו שתוארה לעיל - זה גורם לי להרגיש שונה... המוח שלי מתרענן, וזה עוזר לי להתרכז בנושא המסוים גם אם אני לא מעוניין.
למרות האנקדוטות החיוביות, תוכנית הלימודים לאושר מעלה הרבה יותר שאלות מאשר תשובות עבור הממשלה: איזה סוג של שאלות עלינו לשאול? מה אנחנו יכולים לצפות להשיג עם תכנית הלימודים, והאם הגישה יכולה להשיג זאת? באיזו יעילות עוקבים אחר תכנית הלימודים? האם יש הבדלים בין תלמידים שלומדים את תוכנית הלימודים הזו לבין מי שלא? האם מתרחשים שינויים בשיעורי האושר בהשוואה לשאר השיעורים? האם התנהגות זו עוברת להיבטים אחרים בחיי התלמידים? למרות שאולי לא נלמד את התשובות לכל השאלות הללו, כל המעורבים רואים בכך גישה ארוכת טווח שייקח הרבה יותר משנה או שנתיים לראות שינויים. הפרויקט הזה הוא הזדמנות ללמוד מה עובד טוב ומה לא, כדי שניתן יהיה לבצע שיפורים לאורך הדרך.