בנאום מצב האיחוד שלו, הנשיא אובמה דחק בתוקף בקונגרס לשלוח לו בקרוב חקיקה מוצקה לרפורמה בבנקאות. רוב המומחים מסכימים שהרפורמה צריכה לכלול דרישות הון גבוהות יותר. דאגלס אליוט מסביר את יסודות ההון במאמר אחד, כגון מהו, איך הוא מוגדר, תפקידו, כמו גם שאלות המדיניות הרלוונטיות, כגון מה עבד ומה לא עבד במהלך המשבר, האם בנקים יכולים למצוא דרך להתחמק מדרישות קשות יותר, והאם דרישות ההון צריכות להשתנות לאורך מחזור העסקים. במאמר שני, הוא עורך ניתוח מספרי של התגובות הסבירות של המערכת הבנקאית לדרישות הון גבוהות יותר בתתי-מגזרים של התעשייה, מוצריה ולקוחותיה.
פריימר על בנק הון
הון הוא אחד המושגים החשובים בבנקאות. למרבה הצער, למי שמחוץ לתחום הפיננסי יכול להיות קשה לתפוס, שכן אין אנלוגיה קרובה להון בחיים הרגילים. לפיכך, הסבר זה נועד לספק למי שאינם מומחים הסבר ברור על העובדות הבסיסיות על הון בנקאי וסקירה קצרה של סוגיות המדיניות הנלוות, הנדונות כחלק מההצעות הנוכחיות לרפורמה ברגולציה של מוסדות פיננסיים. למרות שמיועד ללא מומחים, הפריימר הזה מיועד גם ככלי התייחסות שימושי עבור אנליסטים בעלי ידע רב יותר. מאמר זה לא יציע המלצות מדיניות, אלא ינסה הסבר ניטרלי של מגוון דעות המומחים.
בצורתו הפשוטה ביותר, ההון מייצג את החלק מנכסי הבנק שאין לו התחייבות חוזית לפירעון. הוא זמין, אם כן, ככר למקרה שערך נכסי הבנק יורד או התחייבויותיו יעלו. לדוגמה, אם לבנק יש 100$ של הלוואות עומדות, הממומנות על ידי 92$ של פיקדונות ו- ממניות רגילות שהושקעו על ידי בעלי הבנק, אז ההון הזה של 8$ זמין כדי להגן על המפקידים מפני הפסדים. אם ההלוואות בשווי 7$ לא היו מוחזרות, עדיין יהיה די והותר כסף להחזיר למפקידים. בעלי המניות יספגו הפסד כמעט מוחלט, אבל זה נחשב לעניין פרטי, בעוד שיש סיבות תקינות ציבוריות חזקות להגן על המפקידים.
אם מאזני הבנק היו תמיד מדויקים והבנקים תמיד מרוויחים, לא היה צורך בהון. למרבה הצער, אנחנו לא חיים באוטופיה הזו, אז יש צורך בכרית של הון. הבנקים מנסים להחזיק ברמת ההון המינימלית שמספקת הגנה נאותה, מכיוון שההון הוא יקר, אך כל הצדדים מכירים בצורך בכרית כזו גם כאשר הם מתלבטים על הסכום או הצורה הנכונים.
המשבר הפיננסי האחרון הוכיח שוב את החשיבות הקריטית של ההון הבנקאי. כתוצאה מכך, כמעט כל ההצעות לרפורמה ברגולציה של מוסדות פיננסיים מטרתן להגדיל את כמות ואיכות ההון בפיננסית. פריימר זה יענה על שאלות המפתח הבאות:
הבסיס
מהו הון ואיזה תפקיד הוא ממלא?
מה נחשב כהון ולמה?
מי היו הוויקטוריאנים
מדוע יש הגדרות שונות להון? מתי כל אחד מתאים?
כמה הון צריך בנק?
מדוע הבנקים אינם מחזיקים בכמות גדולה של הון נוסף?
מי קובע את הדרישות הרגולטוריות?
מהן הדרישות הרגולטוריות הללו כרגע?
מדוע תקני ההון משתנים ברחבי העולם?
כיצד משתווים תקני הבנק לדרישות ההון של מוסדות פיננסיים אחרים?
מה קורה אם לבנק אין מספיק הון?
כמה הון בדרך כלל מעבירים בנקים את המינימום הרגולטורי? למה?
האם דרישות הון גבוהות יותר תמיד הופכות את הבנקים לבטוחים יותר?
מה הוחלט לגבי שינויים רגולטוריים?
מהו לוח הזמנים לשאר ההחלטות?
בעיות מדיניות נוכחיות
מדוע קובעי המדיניות מציעים דרישות הון גבוהות יותר?
מה עבד ומה לא עבד במהלך המשבר?
ממה עשויות טבעות פלנטריות
האם הבנקים ימצאו דרך להתחמק מדרישות מחמירות יותר?
מהן השליליות של דרישות הון גבוהות יותר של הבנק?
האם דרישות ההון צריכות להשתנות לאורך מחזור העסקים?
מהו הון מותנה? האם זה רעיון טוב?
בדיקה נוספת של דרישות ההון של הבנק: השפעות של תחרות ממגזרים פיננסיים אחרים והשפעות של גודל הבנק או הלווה ושל סוג ההלוואה
קיימת הסכמה חזקה בקרב קובעי המדיניות שצריכות להיות דרישות הון מינימליות גבוהות יותר לבנקים על מנת לטפח מערכת פיננסית יציבה יותר ולעזור למנוע הישנותו של משבר פיננסי בסדר גודל של זה האחרון. עם זאת, דרישות הון גבוהות יותר אינן חינמיות - הבנקים צפויים להלוות פחות, לגבות יותר עבור הלוואות, ולשלם פחות על פיקדונות כחלק מפעולותיהם להחזרת תשואה מקובלת על בסיס ההון הגדול יותר שהם יצטרכו להעסיק. קביעת דרישות ההון המינימליות הנכונות מחייבת אפוא איזון קפדני בין יתרונות היציבות לעלויות הכלכליות של תנאי הלוואה פחות אטרקטיביים.
כימות ההשפעות הסבירות על ההלוואות הבנקאיות של העלאות פוטנציאליות שונות בהון הוא צעד מרכזי לקראת קביעת האיזון הזה. המאמר הקודם של אליוט, Quantifying the Effects on Lenning of Increased Capital Requirements, השתמש במודל פשוט של התנהגות תמחור הלוואות על ידי בנקים על מנת להעריך את ההשפעות, שמצא כי הן קטנות יחסית. מאמר זה מרחיב את הממצאים הללו על ידי בחינת קבוצת שאלות שלא טופלו במלואן במאמר המקורי עקב אילוצי זמן.