שמעון פרס, נשיאה התשיעי של ישראל, ראש הממשלה לשעבר וחתן פרס אצילי לשלום, נפטר אמש בגיל 93. בקריירה הארוכה הזו, הפך פרס לאיזה חלק מהחיים הציבוריים בישראל, חלק בלתי נפרד מהממסד הישראלי.
בפורום סבן בסוף השבוע האחרון - שיתוף פעולה שנתי של מכון ברוקינגס ונאמן ברוקינגס חיים סבן - התכנסו גורמי ביטחון לאומי ופוליטיקאים משמאל, ימין ומרכז במלון ווילארד בוושינגטון כדי להעריך את מצב היחסים בין ארה'ב לישראל.
נתן זאקס ובריאן ריבס מציעים מבט ביקורתי על המודל של ישראל ללכידות ביתית, וקובעים כי מדובר במקרה של רב-תרבותיות שהורחקה מדי.
בעוד שמנהיגים ישראלים עשויים לחשוב שהכניעה שלהם לפלסטינים היא בת קיימא, התסיסה בירושלים והסלמה שלה מעבר לגבולות העיר מלמדות שלא.
שנה לאחר הסכם אברהם, מה חושבים חוקרי המזרח התיכון על נורמליזציה של היחסים בין ישראל למדינות ערב ועל סיכויי השלום באזור? התוצאות החדשות ביותר של ברומטר המלומד במזרח התיכון חושפות כמה תוצאות מעניינות.
בעוד שישראל נותרה תקועה בלימבו פוליטי, נתן זאקס שוקל כיצד הבחירות האחרונות הללו טלטלו את בריתות הימין המסורתיות מול השמאל, את תפקידה הפוטנציאלי של מפלגת רעם המלך, ומה המשמעות של בחירת חברי כנסת מהימין הקיצוני. הדמוקרטיה של ישראל.
אם נעשה נכון, הפיוס הפלסטיני יכול לחזק את ידו של אבו מאזן במשא ומתן עם ישראל, להגביל את ספוילרי תהליכי השלום ואפילו, פוטנציאלי, להביא לשינוי היסטורי בעמדה האלימה והאנטגוניסטית הנחרצת של חמאס כלפי המדינה היהודית, כותבת תמרה קופמן ויטס.
החלטתו של הנשיא דונלד טראמפ להכיר בירושלים כבירת ישראל, כהקדמה להעברת שגרירות ארה'ב לשם, הטילה מפתח ברגים לתהליך שלום כבר גועש ויכולה להיות סוף המאמצים של ארה'ב לגבש הסכם שלום בין הישראלים לפלסטינים. .
אלא אם לנשיא הזה - או אולי הבא - יהיה האומץ לנקוט בצעדים חדשים ודרמטיים בזירה זו, ייתכן שהפרק בן עשרות השנים של המנהיגות האמריקאית בזירה הישראלית-פלסטינית הגיע לסיומו.
בתגובה להחלטתו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לאחרונה בירושלים, מרטין אינדיק מסביר מדוע האזור נותר חיוני לתהליך השלום הערבי-ישראלי ומציע המלצות לגבי האסטרטגיות היעילות ביותר להתקדם בישראל.
וושינגטון לא צריכה להעמיד פנים שהסכסוך וההתנחלויות הם נושאים זרים, כותב איברהים פרייהט בהאפינגטון פוסט. אזרחיה שלה מושפעים משני הצדדים. ישראל הראתה שאי אפשר לסמוך עליה שתטפל ביעילות בטרור מתנחלים וארה'ב לא צריכה להשאיר את גורל אזרחיה בידי ממשלה זרה.
לפני שנה חתמו נציגים בכירים של טורקיה וישראל על הסכם נורמליזציה. השבוע פרצה המתיחות בין שתי המדינות סביב המצב בהר הבית בירושלים, והזכירה לפקידים, מומחים ואזרחים מן השורה שהנורמליזציה לא פתרה בעיות מרכזיות.
שמעון פרס היה עמוד התווך של ההנהגה הביטחונית הלאומית של ישראל, ולאחר מכן הפך לשומר שלום נלהב. אולי הכי חשוב, הוא היה מנהיג ישראלי בעל חזון ומסר.
אבל התגובה של הציבור הפלסטיני הייתה פושרת. ירושלים הייתה רגועה בהחלט בבוקר שלאחר ההצהרה של טראמפ והיא נשארה כך במידה רבה. למרות המחאה הבינלאומית, העימותים בין חיילים ישראלים למפגינים פלסטינים לא הסלימו.
שיבלי תלחמי מתאר את מתקפת יום הזיכרון על 'משט החופש' הטורקי, שיירת ספינת סיוע לכיוון רצועת עזה. תלחמי כותב כי בעוד שלתקיפה יש השלכות רבות הנראות לעין - אובדן חיי חפים מפשע, כעס בינלאומי מתפשט על ישראל ומשבר משמעותי ביחסי ישראל-טורקיה - היא גם מציבה אתגרים גדולים לדיפלומטיה האמריקאית.
איתמר רבינוביץ' דן בתופעת ספרם האחרון של ג'ון מירשהיימר וסטיבן וולט 'השדולה הישראלית' ומציין שהוא צריך לתת לישראל ולחבריה הפסקה.
במזרח התיכון, הדת שזורה באופן עמוק בזהות הלאומית, כותב שלום ליפנר. הוא מתאר את 'הקשר המוחשי והנפיץ בין אמונה ופוליטיקה' במאמר שהופיע במקור ב-The American Interest.
ייתכן שהדברים מגיעים לשיא בפוליטיקה סביב הכותל בירושלים: בדצמבר הגישה שותפה חרדית לממשלת נתניהו הצעת חוק שתהפוך את ביצוע הטקס היהודי המתקדם בכותל לעבירה פלילית של ממש. עכשיו יש טירוף על הנשורת, עם
ישנם שחקנים המעורבים בכל הצדדים של הסכסוך הזה שחייבים כעת לעודד דיאלוג מתמשך למניעת סכסוכים. ירושלים צריכה להישאר עיר השלום ולא הסכסוך.