ברק אובמה יהיה נשיא ארה'ב היושב הראשון שיבקר בבורמה/מיאנמר מאז קיבלה המדינה את עצמאותה בשנת 1948. לביקור יש השלכות חשובות על מדיניות החוץ של ארה'ב כלפי סין ועל סיוע החוץ של ארה'ב למדינות במעבר משלטון סמכותי לדמוקרטי.
אם מישהו היה אומר לפני שנה למיטב מנתחי מדיניות החוץ בסין שהנשיא אובמה יבקר במיאנמר בנובמבר 2012, התגובה הייתה חוסר אמון מוחלט. אותה תגובה הייתה מגיעה מרוב המומחים באסיה. נשיא מיאנמר, Thein Sein, בשיתוף פעולה כמעט מופלא עם מנהיגת האופוזיציה אונג סן סו צ'י, הפך את הבלתי אפשרי למציאות.
עבור סין, ביקורו הקרוב של אובמה בדרום מזרח אסיה הוא איתות לכך שהאיזון מחדש לעבר אסטרטגיית אסיה שהייתה סימן ההיכר של כהונתו הראשונה של אובמה יישאר בעדיפות עליונה בשנייה שלו. המדינות שאובמה יבקר בהן - תאילנד, מיאנמר וקמבודיה - נחשבות על ידי בייג'ינג כשכנות ידידותיות לסין. ממשלתו של ינגלוק חידשה את יחסי תאילנד עם בייג'ינג לאחר תקופה של מהומה. סין הייתה החברה הכי טובה של מיאנמר במהלך שני העשורים שמיאנמר נשלטה על ידי הגנרל Than Shwe. קמבודיה הצילה את סין ממבוכה דיפלומטית גדולה כאשר הגנה בלהט על עמדתה של סין בנושא ים סין הדרומי בישיבת שרי החוץ של ASEAN ביולי האחרון. ללא קשר למה שטוענת וושינגטון כמטרותיה השלוות, ביקורו של אובמה בשלוש המדינות הללו כמסע החוץ הראשון שלו לאחר הבחירות ילבה בהכרח את החרדה שהאיזון מחדש של אמריקה כלפי אסיה נובע לפחות חלקית, אם לא לחלוטין, בצמצום ההשפעה האזורית של סין.
מבין שלוש המדינות, ביקורו של אובמה במיאנמר יהיה הביקור בו סין תצפה ביותר בשל שלושה חששות ברורים. האחת היא התפתחות המדיניות של ארה'ב כלפי מיאנמר, במיוחד באיזו מהירות ארה'ב נעה לביטול הסנקציות, הגברת הסיוע לחיזוק מוסדות דמוקרטיים וקידום השקעות זרות ישירות של חברות אמריקאיות. שני הוא כל איום על השלמת צינורות הגז והנפט הכפולים ב-2013 על פני מיאנמר מהאוקיינוס ההודי למחוז יונאן בסין. שלישית היא גורלו הבלתי פתור של סכר מייטסון, סכר כוח הידרואלקטרי גדול שנמצא בבנייה על נהר אירוואדי במיאנמר. אחד המהלכים המוקדמים של הנשיא ת'ין סיין היה להשעות את הבנייה של הפרויקט הממומן והבנוי הזה שנועד לייצא חשמל לסין. לחץ של ארצות הברית עשוי לשכנע את ממשלתו של ת'ין סיין - בתמיכת מפלגת האופוזיציה של אונג סן סו צ'י - להפסיק לא רק את הפרויקט הזה אלא גם סכרים הידרואלקטריים אחרים שסין רוצה שמיאנמר תקים כדי לספק לסין את האנרגיה הדרושה לה כדי לתדלק אותה במהירות. כלכלה צומחת. מאז השבעתו של הנשיא ת'יין סיין במרץ 2011, מיאנמר קפצה מנטייה פרו-סין לעמדה כביכול בלתי מזדהה מול מעצמות העל בעולם. כל תנועה נוספת של מיאנמר הרחק מסין לכיוון ארה'ב במהלך ביקורו של אובמה תצלצל בפעמוני אזעקה בבייג'ינג עם השלכות חמורות על יחסי ארה'ב-סין.
עם זאת, ביקור אובמה בדרום מזרח אסיה מסבך את אתגר המדיניות של שמירה על יחסי ארה'ב-סין על רמה אחידה, כאשר כוחה הכלכלי והפוליטי של סין עולה והתפקיד הגלובלי של ארצות הברית נותר מוגבל על ידי בעיות מקומיות.
זה לא אומר, כמובן, שארצות הברית צריכה לתעדף את רגשותיה של סין על פני יעדי המדיניות שלה במיאנמר. עם זאת, ביקור אובמה בדרום מזרח אסיה מסבך את אתגר המדיניות של שמירה על יחסי ארה'ב-סין על רמה אחידה, כאשר כוחה הכלכלי והפוליטי של סין עולה והתפקיד הגלובלי של ארצות הברית נותר מוגבל על ידי בעיות מקומיות.
אם הנשיא אובמה היה יכול לחרוג מהבועה שלו ומעבר לרחובות הראשיים במהלך ביקורו במיאנמר ביום שני הבא, הוא היה מוצא את עצמו בשכונות כמו אלה שרץ בהן בזמן שגדל בג'קרטה בשנות ה-70. במובנים מסוימים, המעבר הדמוקרטי המתחולל במיאנמר כיום מייצג קפיצת מדרגה גדולה יותר מאשר המעברים במזרח אירופה ובברית המועצות לשעבר לפני 20 שנה או המעברים במזרח התיכון שהחלו לפני שנתיים. זה בהחלט מייצג קפיצת מדרגה גדולה בהרבה מהמעבר הדמוקרטי שהחל באינדונזיה ב-1998.
האם יש דבר כזה ירח כחול
איך ארצות הברית יכולה לתמוך בצורה הטובה ביותר במעבר של מיאנמר אינו עניין פשוט והרקורד שלה בתמיכה במעברים אחרים הוא מעורב במקרה הטוב. באינדונזיה, למשל, הוצאו מיליוני דולרים מס אמריקאיים מאז 1998 כדי לחזק את בית המחוקקים באינדונזיה ולבנות מערכת משפט ממדרגה ראשונה. עם זאת, כיום בית המחוקקים של אינדונזיה הוא ללא ספק המכשול הגדול ביותר להתקדמות במדינה ונראה שמערכת המשפט שלה מושחתת יותר משהייתה ב-1998. כעת נראה שהקונגרס יותר ממשל אובמה להוט להקצות מיליוני דולרים מס אמריקאיים לתיקון החקיקה של מיאנמר ומערכות משפט, עם אותם סוגי סיוע המשמשים באינדונזיה.
דוגמה נוספת היא תהליך השלום במיאנמר, האתגר הקיומי של המדינה. נורבגיה מיהרה להיות התורמת המובילה בסיוע לממשלת ת'יין סיין לסיים את ההתקוממויות של תריסר מיעוטים אתניים שהחלו בתוך ימים של עצמאות האומה ומעולם לא נפתרו. למרות המומחיות הראויה להערצה וכוונותיה הטובות ביותר, חלק מהמהלכים המוקדמים של נורבגיה עברו ביד. כעת ארצות הברית עם רקורד מפוקפק למדי של בניית שלום מתחילה להכביד.
אולם האתגר העיקרי של ארצות הברית בתכנון תוכנית סיוע חוץ הגיונית למיאנמר הוא פשוט כיצד לא להזיק ברגע שבו מיאנמר טובעת בהצעות לסיוע חוץ. הטובים והמבריקים ביותר בכל סוכנות סיוע בעולם נוהרים למיאנמר נחושים לעשות את ההבדל. ללא ניסיון בניהול מגוון כזה של תורמים, כולל ארגונים לא ממשלתיים בינלאומיים, וחוסר רצון מובנת לומר לא למבקרים המציעים סיוע, גורמים בכירים בממשלת מיאנמר מופנים מהמשימות המכריעות של קביעת ויישום מדיניות. בקיצור, קיים סיכון שביקורו של אובמה יעלה ציפיות שממשלת מיאנמר לא תוכל לעמוד בהן, מה שעלול לתרום לכמה מהמורות גדולות בדרך של המדינה.