ספינות חיל הים מדורגות במאות ה-17 עד ה-19

ספינות חיל הים מדורגות במאות ה-17 עד ה-19

שיטת הדירוג של הצי המלכותי הבריטי שימשה לסווג ספינות מלחמה בין המאות ה-17 וה-19. היו שישה שיעורי ספינת מלחמה.

שיעורה של ספינה נקבע בעצם על פי מספר התותחים שהיא נשאה, מהדרגה הראשונה של 120 תותחים, ועד לספינות המדרגה השישית של 20 תותחים. קפטנים פיקדו על ספינות מדורגות, שתמיד היו מאובזרות בספינות - כלומר היו להן שלושה תרנים מרובעים.

מדרגה ראשונה

ספינות מדרגה ראשונה היו הגדולות בצי עם סוללות התותחים שלהן נשאו על שלושה סיפונים. הם שימשו בדרך כלל כספינות דגל ונלחמו במרכז קו הקרב. הם היו חמושים במינימום 100 תותחים כבדים, נשאו צוות של כ-850 והיו בנפח של למעלה מ-2000 טון Builder's Measure (נוסחה לחישוב קיבולת הספינה, לא תזוזה של הספינה כפי שנהוג היום).

דרג שני

ספינות המדרגה השנייה של הקו היו גם הן שלוש קומותיות, אך קטנות יותר וזולות יותר. הם הרכיבו בין 90 ל-98 תותחים, וכמו ה-First Rates לחמו במרכז קו הקרב. בדרך כלל בסביבות ה-2000 טון, היה להם צוות של כ-750. בניגוד ל-First Rates, שהיו יקרים מכדי להסתכן בתחנות מרוחקות, ה- Second Rates שימשו לעתים קרובות מעבר לים כספינות דגל. היה להם מוניטין של טיפול לקוי והפלגה איטית.

שיעור שלישי

ספינות קו הקרב הרבות ביותר היו ה-Third Rates דו-קומתיות עם 64–80 תותחים. היעילה והרב מביניהם הייתה הספינה בעלת 74 תותחים, במובנים רבים הפשרה האידיאלית של כלכלה, כוח לחימה וביצועי שיט, שהיווה את ליבת צי הקרב. הם נשאו צוות של כ-650 איש.

שיעור רביעי

שתי ספינות סיפון של 50–60 תותחים לא היו עוד 'כשירות לעמוד בקו הקרב' עד סוף המאה ה-18. עם שני סיפונים, הלינה הנוספת שלהם הפכה אותם לספינות דגל מתאימות לתחנות קטנות מעבר לים, בעוד שהטיוט הרדוד יחסית שלהם הפך אותם לשימושיים כספינות מפקדה לפעולות נגד פלישה בים הצפוני ובתעלת למאנש. הם היו שימושיים גם כמלווי שיירות, ספינות חיילים ואפילו מדי פעם כשילוחים של אסירים. בשירות רגיל היה להם צוות של 350 ומדדו בסביבות 1000 טון.

שיעור חמישי

אלו היו הפריגטות, 'ספינות הזוהר' של חיל הים. עם החימוש העיקרי שלהם על סיפון אחד, הם היו הגששים המהירים של צי הקרב, כאשר לא פעלו בתפקיד שיוט עצמאי, בחיפוש אחר ספינות סוחר של האויב, פריבטרים או ציי אויב. פותחו מאבות טיפוס של תחילת המאה ה-18, לדרגים החמישיים בתקופתו של אדמירל לורד נלסון היו מגוון של חימוש וסידורי נשק, בין 32 ל-40 תותחים. פריגטות אויב שנלכדו שימשו גם בשירות, ורבות מהספינות הטובות ביותר שנבנו בבריטניה הועתקו או הותאמו מעיצובים צרפתיים. הטונה שלהם נעה בין 700 ל-1450 טון, עם צוותים של כ-300 איש.

שיעור שישי

ה-Sixth Rates היו פריגטות קטנות יותר וחמושות קלות יותר, עם בין 22 ל-28 תותחים, צוות של כ-150, ונמדדו בין 450 ל-550 טון.

גלה על כלי שיט 'לא מדורגים' של הצי המלכותי במאות ה-17 עד ה-19

מתנות בהשראת אחד מגיבורי הצי הגדולים של בריטניה

חקור את מערכת היחסים של הצי המלכותי עם בריטניה

לִקְנוֹת נלסון, הצי והאומה: הצי המלכותי והעם הבריטי, 1688–1815 20.00 ליש'ט נלסון, הצי והאומה מבקשים לחקור את מערכת היחסים של הצי המלכותי עם בריטניה מהמהפכה המפוארת ועד למלחמות נפוליאון, וכוללת שלושה נושאים מרכזיים: המציאות של החיים הימיים בתקופה זו, הקשר של הצי לחברה, תרבות וזהות לאומית, וסיפור חייו והקריירה של נלסון... קנה עכשיו לִקְנוֹת דגם ספינת HMS Victory £10.00 לכל מעריץ של נלסון, או של ספינות מפרש בכלל, צריך להיות HMS Victory משלו. תהליך יציקת השרף המשמש לייצור הקליפות של דגמי התצוגה הללו נותן כמות מדהימה של פרטים מורכבים... קנה עכשיו לִקְנוֹת בעקבות נלסון 12.99 ליש'ט קרבות, חסימות, שיירות, פשיטות: כיצד הצי המלכותי הבריטי הבלתי נלאה הבטיח את התבוסה האולטימטיבית של נפוליאון. ניצחונו המהולל של הורציו נלסון על הצרפתים בקרב טרפלגר ב-1805 הציג לבריטניה שליטה חסרת תקדים על הים... קנה עכשיו