המהפכה התעשייתית הרביעית אשר התאפיינה בדיגיטליזציה מקצה לקצה הובילה לעליות חסרות תקדים בקישוריות ובזרימות הנתונים. עד 2017, באסיה היה המספר הגדול ביותר של משתמשי אינטרנט בעולם, עם 1.9 מיליארד אנשים מקוונים.
ג'ושוע מלצר, עמית בכיר, כלכלה ופיתוח גלובלית במכון ברוקינגס, דיבר על הסדרת הכלכלה הדיגיטלית בסמינר לפיתוח ברוקינגס הודו ב-20 באפריל 2018.
בשנת 2014 זרימת הנתונים חוצי הגבולות היו גדולים פי 45 מאשר בשנת 2005, והעלו את התוצר המקומי הגולמי העולמי (תמ'ג) בכ-3.5%, שווה ערך ל-2.8 טריליון דולר בשנת 2014. לפי הבנק העולמי, צפוי כי 10% עלייה של אחוז בחדירת האינטרנט במדינה המייצאת תוביל לעלייה של 1.9 אחוז ביצוא. למעשה, בארה'ב בלבד השימוש באינטרנט ובנתונים הגדיל את התמ'ג ב-3.4-4.8 אחוזים, לפי הערכות של נציבות הסחר הבינלאומית של ארצות הברית.
בהודו, הכלכלה הדיגיטלית צפויה לתרום 550-0 מיליארד דולר מהתמ'ג עד 2025, ולהוסיף 1.5-2 מיליון מקומות עבודה עד 2018 באמצעות יוזמת הודו הדיגיטלית שלה.
ההזדמנויות הכלכליות מטכנולוגיות כמו מחשוב ענן, ביג דאטה ואינטרנט של הדברים גם אינן מוגבלות למגזר ה-IT אלא הן כלל כלכליות, כולל במגזרים כמו ייצור וחקלאות, טען מלצר בהתבסס על נייר העבודה שלו Regulating for a כלכלה דיגיטלית: הבנת החשיבות של זרימת נתונים חוצי גבולות באסיה.
למעלה מ-40% מיצוא הסחורות והשירותים של הודו מורכבים משירותי תוכנה ושירותי IT (ITES) מניתוח פיננסי, חשבונאות, תמלול רפואי ועד אספקת אפליקציות לסמארטפונים. זרימת נתונים חוצי גבולות נותרה חיונית ליצוא השירותים של הודו.
עם זאת, ממשלות מציגות יותר ויותר צעדים המגבילים את זרימת הנתונים.
על מנת לבנות את הכלכלה הדיגיטלית, הודו תצטרך לקבוע רגולציה מתאימה למטרה במיוחד בפרטיות, הגנת צרכן, קניין רוחני ורגולציה פיננסית.
הגבלות על זרימת נתונים חוצת גבולות יכולות ללבוש אחת מכמה צורות, החל מהגבלות על העברת נתונים מחוץ לגבולות הלאומיים ועד לדרישת הסכמה מוקדמת להעברות גלובליות. על פי מחקר של באואר וחב', העלות של צעדי לוקליזציה של נתונים שהוצעו ונחקקו בהודו תפחית את התמ'ג שלה ב-0.1 אחוז.
מלצר טען שהגבלות על זרימת נתונים חוצי גבולות פוגעות הן בתחרותיות של המדינה המיישמת את המדיניות והן במדינות אחרות המסתמכות על הנתונים הללו מאותן מדינות.
מהי הגלקסיה הכי קרובה אלינו
בהודו, כמה דוגמאות לתקנות וכללים ממשלתיים כוללות את כללי טכנולוגיית המידע (2011) המגבילים העברה חוצת גבולות של נתונים אישיים רגישים. המדיניות הלאומית לשיתוף נתונים ונגישות (2012) המחייבת שמירת נתונים ממשלתיים בהודו, במיוחד עבור ספקי ענן. כללי החברות (חשבונות) (2014) המחייבים גיבויים של מידע פיננסי, אם מאוחסן בחו'ל, יאוחסן בהודו. מפת הדרכים National Telecom M2M (2015) הדורשת ששערים ושרתי אפליקציות המשרתים לקוחות הודים יהיו ממוקמים בהודו.
הגבלות על זרימת נתונים נחקקות מתוך מחשבה על מספר מטרות - מהגנה על הפרטיות האישית של האזרחים, ועד להבטחת הביטחון הלאומי והגנה על עסקים מקומיים. היכולת להעביר כמויות גדולות של נתונים בצורה חלקה ומהירה מעבר לגבולות עלולה לערער את הסטנדרטים הרגולטוריים המקומיים בתחומים כמו פרטיות והגנת הצרכן.
מלצר טען שהגבלות נתונים כאלה מגבילות את הגישה לרשתות מסחר דיגיטליות ומשאבים מקוונים ואת יכולתם של עסקים לסנתז מערכי נתונים גדולים, בקנה מידה רחב יותר הן משפיעות על מודלים עסקיים, מפחיתות את הפרודוקטיביות, החדשנות וכן את התחרותיות העסקית על ידי אילוץ עסקים להשקיע ב. מתקני נתונים באיכות נמוכה יותר.
לכן, בעוד שלגל הדיגיטציה הזה יש השפעות חיוביות עצומות לכלכלת הכלכלה, לוקליזציה של נתונים עשויה להיות בעלת עלויות כלכליות אדירות, הוא הוסיף.
מלצר המליץ שהגשמת יעדים רגולטוריים לגיטימיים כמו פרטיות ואבטחה חייבת להתרחש לצד מקסום ההזדמנויות הכלכליות והמסחריות שמציעות תזרימי נתונים חוצי גבולות. המיקוד של הרגולטורים צריך להיות שימוש בטכנולוגיות קיימות כדי לרתום את היתרונות הכלכליים.
חוקי פרטיות מקומיים איתנים שמנהלים סיכונים וממקסמים הזדמנויות ואכיפה נכונה של פרוטוקולי אבטחה באמצעות חוקים מציעים דרך להבטיח שהגבלות נתונים לא ישפיעו לרעה על עסקים ותזרימי סחר.
במרכז כל זה עומדת בניית סביבה אמינה שבה מוצעת סיוע הדדי ומתנהלים הסכמים וחוזים לשיתוף נתונים באופן דו-צדדי ורב-צדדי. למעשה, יש להימנע מדלתות אחוריות של הממשלה השוחקות את האמון באינטרנט בשום פנים ואופן.
מתי הסתיים העידן הויקטוריאני
הדיונים במהלך הסמינר סיפקו נקודות מבט וביקורות ייחודיות לחלק מהטיעונים של מלצר.
הדיפלומט לשעבר אסוקה מוקרג'י דיבר על התלות הדדית של מדינות בכל הנוגע לזרימת נתונים. הוא התמקד כיצד בנוסף למקסום ההשפעה של זרימות נתונים על צמיחה כלכלית, הודו צריכה גם להסתכל על הנתונים והזרימה שלה במונחים של יעדי פיתוח בר-קיימא חברתי-כלכליים שלה, המעוגנים במדיניות הסבקה הכוללת שלה, סבקה ויקה.
לדבריו, המיקוד של זרימת הנתונים והנתונים בהודו נותר על האזרח כמו על השוק.
מודיט קאפור, פרופסור חבר במכון הסטטיסטיקה ההודי, הזהיר מפני המלכודות של השוק החופשי הזה של זרימת נתונים דיגיטלית, כשהיא מביאה היבט של הטבע האנושי כמו גם את סוגיית ריכוז הנתונים בידי כמה שחקנים פרטיים.
הוא ציין כי זרימת הנתונים נבדלת מזרימת סחורות ושירותים מעבר לגבולות. זה נובע במידה רבה מהקשר הגומלין בין התעשייה והדאגות הביטחוניות של כל מדינה. בהתחשב באסימטריה בכללי שיתוף הנתונים בין חברות וסוכנויות ממשלתיות ברחבי העולם, סביר להניח שנעשה בפשטות יתר את האופי האמיתי והמורכב של זרימות מידע בינלאומיות על ידי התייחסות אליה כמו כל סחורה או שירותים אחרים.
קאפור גם הדגיש את השווקים של חדשות מזויפות ואת היכולת המוגבלת של הממשלות להסדיר שווקים כאלה. יכולות להיות לכך השלכות פנומנליות על מוסדות במדינות דמוקרטיות.
אביק סרקר, OSD של תא ניתוח הנתונים ב-NITI Aayog, דיבר על מאמצי הדיגיטציה של הממשלה, ונתן דוגמאות כיצד למידת מכונה, בינה מלאכותית וניתוח ביג דאטה יכולים לעזור להביא להשפעות עמוקות על מדיניות ותכניות, במיוחד אלה ב בריאות ומניעת מחלות מוקדמת.
על מנת לבנות את הכלכלה הדיגיטלית, הודו תצטרך לקבוע רגולציה מתאימה למטרה במיוחד בפרטיות, הגנת צרכן, קניין רוחני ורגולציה פיננסית. הדחיפה הגדולה צריכה להיות מלמעלה, להבטיח שממשלות בכל הרמות - הלאומיות, הממלכתיות והמקומיות - יהפכו לדיגיטליות וישקלו אספקת שירותים באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות.
בסך הכל הדיון התוסס בפורום זה ורבים כאחד על זרימת נתונים חוצי גבולות בהודו נותר חלק מדיון עולמי רחב יותר על הצורך במסגרת בינלאומית כדי לספק חיזוי, אבטחה ויציבות של מרחב הסייבר.